יושב בחדר מלון
בחוץ אורות של עיר רחוקה
אולי הייתי פה
את דופקת בדלת
אני מכניס אותך
מחייכת, ונכנסת לאט
מתיישבת, לא אומרת מילה
המילים הורסות הכול
בסרטים, זה תמיד נראה קל יותר
אולי מזג האוויר ישתנה
ונוכל לצאת החוצה בלי להרגיש
מתפשטת, ובטלוויזיה יש
סרט מלחמה
רציתי ללכת לישון
אבל ידעתי
שאי אפשר להשיג הכל בלי לשלם דבר
אולי היינו פעם ילדים
זה מבהיל נורא
ובאמצע שום מקום, פתאום יש ים
מאיפה את באת?
לא מדברים
ופתאום אני ערום
את מי את אוהבת עכשיו?
זיכרונות ילדות, פצעים ישנים
יש מחיר לשלם
בסוף מתפשרים
רציתי לדמיין אהבה זרה
חדר מלון, עיר שנרדמה
אהבתי להביט, איך את נוגעת
בלי מילים
חדר במלון, אורות של עיר רחוקה
הטלפון לא מצלצל
מי עכשיו ער
לאן הלך הים?
ואת רק זזה בתנועות איטיות
אין תגובה שמקבלת את שלה
אולי הלילה הזה, ייגמר בסופו של דבר
סיוטים ותמונות שלא הצלחתי למחוק
אולי יש לך חיים
במקום שאני לא מכיר
עצרתי, כדי להביט
אחרי שהכל נגמר
תמיד, אנחנו מתפוגגים
מדי פעם עוצרים
מסיטים את המבט ורואים
איך הקרב בסרט לא נגמר
והחייל תמיד יוצא גיבור, רק חבריו מתים לאט
הכאב, הצער
מה שרכשנו לעצמנו, מוחק אותנו
אני קם ומוכן לוותר
את לוקחת הכל ויוצאת מהר
שאיש לא יראה
ואני נשאר בחדר, מביט מן המרפסת על העיר
הייתי רוצה להיות, במקום שאני מבין