שיר יובל / כוס קפה מהביל |
כשהייתי קם לשירותים בתחילת בוקר
ואת במטבח
היית שומעת צעדי ומברכת
ואם למיטה לתנומה לא חזרתי
מזגת לשנינו קפה מהביל.
עתה
אני קם וחוזר למיטה
ואת במטבח
ואינך שומעת.
אולי משום שעתה גדול הוא ביתנו
ואולי משום שבחלוף השנים
נאטמו קצת אוזנינו.
הבוקר שמעת
אמרת בוקר טוב
ואני למיטה חזרתי.
בקומי משנתי, המתינה כוס קפה על שולחן.
הצינה כבר אחזה בה
אך אני בחומך נמלאתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|