התרגשויות גדולות
שבות ומשתעשעות בזיכרוני
התרגשויות קטנות
בתחבולות אעיר אותן.
והכמעט התרגשויות?
כל אחת היא כענן גדול
ואש מתלקחת ונוגה לו סביב.
עצמותיהן רבות מאוד בזיכרון,
תמיד עטופות ב"אילו"
ומתלוננות...
מדוע לא נתת עלינו גידים?
מדוע לא העלית עלינו בשר
ולא קרמת עלינו עור
ולא נתת בנו רוח וחיינו?
השנים חולפות, הענבלים נובלים,
פשוט זרועותיך וכבר לא נצלצל.
לא נשוב.

קטעי יומן:
בשנת 1891 הברון הירש קרא לעם ישראל לבנות מושבות בארגנטינה.
בשנת 1903 ממשלת בריטניה הציעה להרצל את אוגנדה כבית לאומי
ליהודים.
בשנת 1932 סטאלין קרא ליהודים להתיישב בערבות בירוביג'ן.
הילדה עם בקבוקי הזהב שלמדה אתי בגן, עברה להתגורר בעיר אחרת.
בגיל עשר רבתי עם חברי שהיה קפטן בקבוצת הכדורגל ומאז אינני
משחק.
במיבחני הצטרפות לקורס קצינים לא התאמצתי.
הצלחתי בבחינות כניסה לאקדמיה למוסיקה ולא התייצבתי ללימודים.

ניסתה לשוחח אתי והתחמקתי. ועוד מישהי ניסתה והתחמקתי.
עורכת-הדין הצעירה שפגשתי באמצע הלילה השאירה לי את כתובתה
והיא אבדה.
בצעדה לילית מישהו צעד בעיקבותיי והסתתרתי.
בשנת 1965 אחרתי את הרכבת הנוסעת מדנון לאינברנס
(שתי עיירות בסקוטלנד) ועד היום לא ראיתי את המיפלצת של לוך
נס.
הוצעו לי כמה הצעות עבודה אך נשארתי לעבוד במקום שבו אני
עובד.
בשנת 1993 התנחלתי ובשנת 2004 ממשלת ישראל החליטה על
ה"התנתקות".