פנחס גורשומוב / איילת אהבים |
אין עוד אדמה מתחת לרגליי
וכל היקום נפער וסותר הוא ברוחו הזועמת על פני,
והן מתוודות כי כל קולך מייסר
ולו בת זועמת ביופיה המחריב את עולמי.
עיני כזוג רגלי שיכור, אינן יודעות היכן הנתיב לאורו של יום,
שהרי הכל, קולך,ניצוצות כוכבים מסנוורים ושבילי חלב
טובעניים.
ליבי כל כך קטן,
כל כך חלול וקול איילת אהבים
מנצח עלי בניגון חוצב להבות אש
וממני לא נותר דבר. רק את, את...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|