אלונוש גוטמן / בלו(ז) |
ניגנת לי אכזבה
הפכת ליבי מאדום לכחול.
תווים כחולים של עצב
הורדת מענניך לפי הקצב
שהכתבת לי שעוד הייתה עימי.
לחן ארוך כמו השמיים
רואים את הצער, בכחול של העיניים
איתך זה לא היה
ולא נברא
עכשיו כותב לי את מה בדעתך.
תווים כחולים של עצב
הורדת מענניך לפי הקצב
שהכתבת לי שעוד הייתה עימי,
באותו זמן שעוד ידעתי מי אני.
תקופה שהייתה שר לי שירי עצב ואכזבה
כל פעם תו בית או מילה חדשה
הייתה עוקץ אותי בלב עם ערס אהבה.
וכלא יודע למה הייתי זונח אותך אישה יפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|