כמה דמעות זלגו על מצעי 'האבנים המתגלגלות' שלי אחרי שנפרד
ממני. כנחמה, השתלח גופי בדמותו המסוקסת של מיק, שהוטבעה בדיוק
רב על הכרית
לא אמעד כקנרית שדודת זנב.
לא אפול כואזה סדוקת ידית!
הו, רבן גמליאל, חבוט בי שוב!
מעך אותי בצבת התבונה והגוזמאות שלך!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|