שיר פשוט ונקי מהלב.
הרוח רוחשת בין העלים,
וממעל נשמעת המיית יונים
וקרניים אחרונות מבשרות שקיעה,
במבט אחרון של עצב וחמלה.
ושערה מתבזר ברוח הקלילה
כחוטי זהב בשלמת כלה,
ועיניה בורקות רושפות גיצים
כאומרות קחני ונרקיע לשחקים.
ושפתיה נפשקות בחיוך מזמין
בוא אלי עלם חמודות, נער תמים,
אסוף אותי לתוכך ומצופי שתה
הרטב נא את גופך , ושרביטך הנוקשה,
אחוז בי בחזקה ועל תרפה.
בוא אל ארמוני ולעולם אל תצא
נתאחד ונתיחד עד האור יעלה,
ויפציע במזרח ובסנוורים יכה.
או אז נגיע באנקת גבהים,
אל פסגת האושר בשיר האוהבים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.