שיערך הזהוב, שמתפזר על כתפייך,
יוצר מגע של אהבה
עינייך בוערות, כמו להבת נר
שדולקת בכל תשוקתה
והנה את שוכבת בלי תזוזה או היסוס
מדבר ולא שומעים אותך,
זזה ולא רואים אותך,
נושמת, ולא מרגישים אותך...
את כבר איננה, ושמחת הנעורים
לפתע איתך נעלמה,
להבה שלי, שלנצח תבער בליבי...
ואת חיוכך אחווה דרך עייני
וידי אלייך כמהות להגיע
לחוש שוב את פנייך,
מלאך שלי, את עכשיו עוד ענן שם למעלה,
שולחת גשמים של ברכה
להבה שלי
שלא נכבתה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.