פבלו נרודה / האין סופי שלי |
צורח ומכוסה בנוזל אדום, דביק.
היום אני מת
שותק ומכוסה באדמה נגועת תולעים.
חודרים מבעד לעור הרקוב, המת
קורעים את בשרי המעודן
עיניים, אוזניים, חודרים לתעלות גופי.
עצמות מתגלות, ציפורניים נושרות.
כל כך הרבה דממה, כל כך מעט ממני
נעלם, נכחד, נאכל נגד חול הזמן
כלוא בתוכי האינסופי - האין סופי שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|