שתיקה של אדם בתוך עצמי.
המדבר הוא המקום שלי
אדם בודד במהירות יחסית שלילית.
מילים של גאון שוקעות אל תוך
חושך של יום,
והעולם ממשיך להיות עצמו.
שיר בתוך עצמו, אדם.
המדבר שותק, לעולם, לתוכי הוא
מקיא
מלים של מדבר. מדבר חיים.
באין העין יודעת, האוזן שומעת והלב מבין,
המדבר חודר, אלמנט של שתיקה.
המדבר מביא, תופעת שירה שלא מפסיקה.
מדבר חודר ללב. לעצמות. מדבר בעיניים, ובנעליים
ללא לאות.
מדבר של אדם אחד, לבד, לומד לראות
בשורות קצרות
המדבר האינסופי של העולם, בנפש אדם,
ואין מקום אחר.
12/02/06
נכתב במהלך טיול שנתי י"א, אל הנגב, כמובן.
מוקדש ללי. |