7/11/05 יום ב'  
ד' תעזור לי אני מרגיש חרא, ואני לא יודע על מי לכעוס. קרו לי
כל מיני דברים בחיים שאני מרגיש שהם לא באשמתי, הם פשוט היו
צריכים לקרות, וזה אתה שעשית אותם: מה אתה רוצה שאעשה? מה אתה
מבקש? היום היה לי טסט ושלוש פעמים המנוע נכבה; בשיעורים עם
--- זה לא קרה אף פעם, אולי פעם אחת. זה לא אשמתי, אני לא
הייתי מוכן לזה בכלל, לא חשבתי שזאת תהיה הבעיה, חשבתי שאולי
איכשל על זכות קדימה, בצומת בלי רמזורים, או שאיכשל על חנייה.
האמת, אני עוד לא יודע בוודאות שנכשלתי אבל אני די בטוח. לטסט
הגעתי בדקה האחרונה, כאן זה אולי כן הייתה אשמתי, לא חישבתי
נכון את הזמן אבל בסוף הגעתי. תמיד חשבתי על השם שלי --- שרק
אני יכול לכרות לעצמי בור, אבל אני רואה שבעצם זה בכלל לא קשור
- זה אתה שעושה לי כל מיני דברים. השאלה היא מה אתה רוצה? מה
אתה מצפה? אתה לא אומר ואני אמור לנחש. גם "הארקוס" של אבא נפל
והוא פועל רק באוזנייה אחת ואני חושב שאני עשיתי את זה. הארקוס
היה על השולחן שלי ובאתי לקחת את התיק ובום... הוא נפל. זה היה
יכול לקרות לכל אחד ודווקא לי זה קרה, למה? ובעניין הצבא דווקא
תמיד חשבתי שזה אשמתי שהתרכזתי וכו', אבל כולם אומרים לי זה לא
אשמתך אז אשמת מי זה, אשמתך?! אני מאוד מתוסכל כי אין לי קשר
איתך, אתה עושה לי דברים ואני אמור לנחש למה אתה מתכוון, זה לא
פייר, אני באמת רוצה כבר ללכת לאמריקה ולעזוב את העבודה ועכשיו
זה שוב גלגל חוזר - אני כל כך מתוסכל כי בעצם אין לי על מי
לכעוס, לא על עצמי (ודאי שאם הייתה סיבה אז הייתי כועס), אבל
יש דברים שרואים בבירור שזה מעשה ידיך ועל מי אני אכעס, עליך?!
זה יעזור לי במשהו? אז יש לי כעס ואני לא יודע על מי להוציא
אותו ואז אני אוכל את עצמי וכך דברים מצטברים אצלי בבטן וזה
מסוכן. בא לי לבכות מרוב תסכול אבל אפילו את זה אני לא יכול.
גשם יורד בחוץ, אולי אתה בוכה איתי?! אולי גם לך קשה שקשה לי.
לא נראה לי שאתה שמח לאדי, אבל כנראה ככה זה צריך להיות וצריך
להשלים עם זה, צריך לסחוב את כל החרא ולסבול. או שאני צריך
ללמוד שדברים לא הולכים :1) בדרך שאני רוצה 2) בקלות. צריך
להמשיך עם החרא עד שיוצאים ממנו, צריך לא להתייאש, להמשיך
ולנסות עד שמצליחים, ואם מה שקורה ולא מבינים אז להשלים עם זה,
שזה מה שהיה צריך להיות. הבוסית שלנו --- תמיד אומרת שזה
אשמתנו, איפה טעינו, מה לא עשינו מספיק טוב; אני חושב שזה לא
גישה נכונה, הגישה היא תעשה כמיטב יכולתך, השאר בידי שמיים -
לא הלך, לא נורא, זה לא אשמתך, it's not your fault, כמו בסרט
good Will Hunting. כך זה היה צריך להיות, ורק כשנעלה למעלה
אחרי 120 נבין. זה קצת קשה לחיות ככה, כשפשוט זה המצב - now
deal with it, אולי יש פיתרון יותר טוב אבל אני לא יודע, אולי
אתם יודעים?
תודה שהקשבת. "have a nice day".