רוצה לחוש שוב את אותן הרגשות,
איתך.
רוצה לחוות את אותן הערבים,
איתך.
איתך עשיתי הכל,
עכשיו נסגרתי.
לא היה צודק העבר.
נשיקה חמה כשלך לא ארגיש.
אאמין לך.
מה אומר עכשיו שחיכיתי והכל יצא כעשן
שיוצא מפי.
הכל נשאר כעשן
מתנדף אט אט ברוח
הנושבת קלות.
אין תשובה.
הבערת אש בגופי, אך אט אט מסתיימת ונכבת
האהבה,
כסיגריה ההולכת ונגמרת עם כל שאיפה שאני לוקחת.
רגשותייך לא יחזרו שוב.
ואני נשארת פה, לבדי
ועדיין הפחד עוצר בעדי.
בין כפר מוקף שמיים
כבולה בתוך סורגי הפחד,
סורגי המוסר.
בין תמונותייך נאבדת
אך את קמצוץ הרגש שעדיין נשאר לא מאבדת.
רואה אותך בכל מקום
דימיוני מרחף כחלום
אין כניסה
ואין יציאה.
ליבי כלוא בין המוסר לרגשות.
אין כניסה
ואין יציאה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.