כמו קווים דקים וארוכים נמשכת הדרך
לא יודעת לאן
לא יודעת מאיפה
לא יודעת היכן
עם הזמן הקווים נחתכים
כי מושכים בהם,
מושכים בחוטים
חוטים שיוצרים קווים
נקטעים באמצע,
באמצע הדרך הרגילה של החיים
שוברים מציאות
שוברים שיגרה
גורמים לדחייה
גומרים לזעזוע, אבל לא משהו נורא
מעוררים הערכה עצמית
מדכאים הסתכלות סביבית
מעבירים הירהורים בנפש
ומחלישים את הקצב.
משני הצדדים הם עומדים
מלחיצים
סוגרים
נועלים
מדווחים
מייבשים
מחליטים
מדכאים
פורחים
שוכחים
נעלמים...
אם הייתי יודעת לקשור את החוטים הייתי מחברת את הדרך
אבל הידיים חלשות
האצבעות כואבות
והיד רוצה לנוח
בדיוק כמו שהנשמה מבקשת לברוח... | 