לולה ראן / ההצגה |
עוד מעט ותגיע ואני מחכה
להתחיל לביים את אותה הצגה
שיחת חולין רדודה ואיזה כוס קפה דלוח
ואז שוב אני אגיד "אתה נראה די מתוח"
אתקרב אליך ואתחיל לגעת
בדיוק כמו שרק אני יודעת
ושוב תתנגד ולבסוף תכנע
תצודד בגישת שיתוף פעולה
ואני ארגיש את גופך מבקש את גופי
אגע בכולך אתה תגע בכולי
והאש תתעצם ויהיה לנו חם
אשרוט את גבך עד לזוב דם
ושוב תגיד לי כמה אתה אוהב
ולעולם לא תדע שלא הגעת ללב
וגם בריקוד הסוחף,עם גוף בתוך גוף
תמצוץ את פטמותיי כמו משוגע יונק צוף
תעביר את ידיך על גופי החלק
בגרוני תתפשט תחושת המחנק
זהו סימן שהגיע תור האפילוג
ומכאן ואילך הקסם נמוג
ללא שום גינונים אחייך ואגיד לילה טוב
אפתח את הדלת שלא יהיה זמן לחשוב
תפקידך הוא די פשוט- תתלבש ותלך
ואל תעיז בלכתך שוב לצבוט לי בירך
ואז אקח שלוק אחרון מהקפה הדלוח
אדליק לי סיגריה ואלך לי לנוח
כי עייפתי מהצגות ומתסריטים עלובים
והוחלט כי צריך להחליף שחקנים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|