[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יהודית גרין
/
אחריות יקרה - פרק 8

"קייטי?"
"כן מג?"
"רציתי לשאול אותך משהו"
"תשאלי"
"רציתי לבקש ממך שאם משהו אי פעם יקרה לי ולדין שאת תגדלי את
הילדים?"
"מג מה גרם לך לחשוב על זה, כלום לא יקרה לכם."
"תראי מה קרה להורים, איבדנו את שניהם בכמה דקות. אני רוצה
להיות בטוחה שאם משהו יקרה לי הילדים שלי יהיו בטוחים, ואני
אהיה רגועה רק אם אני אדע שאת תדאגי להם."
"מג זה מובן מאליו, גם אם לא היית מבקשת ממני, אם משהו חס
וחלילה היה קורה לך ולדין הייתי דואגת להם רק לטוב ביותר"
"זה אני יודעת, שתדאגי להם לטוב ביותר, אבל אני רוצה שתבטיחי
לי שאת תטפלי בהם. לא רק תדאגי לזה, אלא ממש תגדלי ותחנכי
אותם"
"אני מטיחה מג, רק אל תחשבי על זה יותר מדי"
"זהו, אני עכשיו רגועה זה מה שרציתי לשמוע. יותר אני לא אעלה
את הנושא"
קייטי אף פעם לא סיפרה לקווין על מה שהיא הבטיחה לאחותה, ומה
שקרה באותו היום. הם פשוט חזרו הביתה ולשגרה. עד שבשנה שעברה
מג ילדה את ג'ון וזה העלה רצונות ושאלות אצל קייטי, והדבר קצת
עירער את נישואיהם. קייטי הרהרה בריב שהיה להם באותו יום
האהבה, הם בילו ערב רומנטי ביחד ובערב עשו אמבטיית קצף מלאת
נרות.
"קוו?"
"כן מתוקה?"
"אתה קולט שאתה כבר שותף?"
"כן, די הבחנתי בעובדה הזו"
"וקלטת איזה בית מדהים יש לנו"
"נכון, הבית שאת עיצבת ובנית"
"נכון, והעסק שלי ממש יציב ומצליח"
"שמתי לב, אני הייתי איתך לאורך כל התקופה רק להזכירך"
"פשוט... אהם... רק חשבתי שאולי הגיע הזמן לילדים"
"או קייטי, כבר אמרתי לך בעבר אני לא רוצה ילדים. אני באופן
רגשי לא יכול לגדל אותם. את רק מעלה את הנושא בגלל הלידה של
ג'וני"
"לא, האמת, ממש לא. אני מעלה את העובדה בגלל שאני בת 28 נשואה
ומאוהבת, יציבה ומבוססת אני רוצה ילדים"
"ואני לא"
"אני אתן לך כרגע להנות מהספק, אני מוכנה להמתין עוד קצת, אבל
בשלב כלשהו הויכוח הזה יהפך לריב רציני, ואז נצטרך או לפתור את
הבעיה שלך עם ילדים, או להתגרש"
קייטי יצאה מהאמבטיה והלכה בכעס לחדר השינה. הריב הזה החזיר
אותה היישר להווה, בו לפני שיחת הטלפון היא וקווין היו באותו
נימה של ריב. כשקייטי התעשתה היא ראתה שהיא וקווין הגיעו
לביה"ח.
"היי, הגענו. את מוכנה?"
"כן, בוא נלך, בין אם זו טעות ואני ארגיש הכי הקלה שבעולם,
ובין אם זו המציאות ואני ארגיש הכי ריקה בעולם, אני כבר חייבת
לדעת".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כן, תיכף גם
תגידו לי שאתם
מאמינים שבועז
רימר באמת קיים


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/2/06 15:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יהודית גרין

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה