כשקייטי הגיעה היא ראתה את קווין על הספה יושב ובוהה בתמונה
שלה. הוא קפץ כשנפתחה הדלת ונראה מאד מפוחד כשהסתכל עליה.
"היי."
"קוו, אנחנו צריכים לדבר."
"אוקי..."
"אני אעשה הפלה אבל יש לי תנאי."
"כל דבר."
"יש לי תור מחר במרפאה כאן, אני רוצה שתבוא איתי."
"קייטי, אני לא בטוח שאני יכול."
"אין פה יכול או לא יכול, וזה גם לא שאלה של רצון. זה תינוק של
שנינו, ושנינו עומדים לאבד אותו. אני בשביל הנישואים שלנו
חייבת להקריב את ההיריון הזה ולכן המעט שאתה יכול להקריב זה
לבלוע את חוסר הנוחות שלך ולתמוך בי, מובן?"
"כן, אני אתקשר למשרד ואבקש יום חופש."
היום הזה היה היום הקשה בותר בחייה של קייטלין נכון לאותה
תקופה, ואחריו הזמן פשוט טס. קייטי וקווין נכנסו לשגרה של
עבודה ובית, ואז יומיים אחרי ערב השנה החדשה קייטי קיבלה
טלפון. זו הייתה מג בצד השני.
"היי, ילדונת, מה שלומך?"
"בסדר, האמת יותר טוב, אפילו הבוס הגדול של קווין במשרד בו הוא
מתמחה הציע לו משרד משלו ברגע שיעבור את ההסמכה ואפילו רמז שלו
שמהרגע שיש לו משרד שלו השמיים הם הגבול."
"זה ממש מצוין, הכול הולך לפי התוכנית, אני שמחה בשבילכם."
"תודה, ומה איתכם? איך חגגתם את השנה החדשה? התינוק בעט
הרבה?"
"כן, האמת היא בעטה הרבה, עד כדי כך שהיא יצאה."
"מה?"
"קייטי, ילדתי בת לפנות בוקר."
"אוי, מג, זה חדשות מעולות! למה לא סיפרת לי על ההתחלה? העיקר
נתת לי לברבר ולברבר."
"אני תמיד שמחה לשמוע אותך, בכל אופן קראתי לה איימי."
"איך נטלי וריקי מקבלים אותה?"
"מצוין. נאט אומרת שהגיע הזמן, כבר עשר שנים היא מחכה לאחות,
וריקי ממש מגונן עליה, הוא אוהב את הרעיון של אחות קטנה."
קייטי לא שמה לב לזה אבל דמעות החלו להתגלגל על לחייה ופתאום
היא לא יכלה להישמע שמחה.
"קייטי... את עדיין שם? הכול בסדר?"
"כן, ברור. רק חשבתי שאני לא אוכל לבוא לבקר אותך, קווין
בתקופת בחינות ואני בתהליכים של לשכור מקום חדש ועובדים כי יש
לי עומס הזמנות מכאן ועד האלף הבא."
"טוב, אני מקווה שלא ייקח לכם שנה להגיע."
"ברור שלא, אני מבטיחה שנבוא ברגע שנוכל, ואתם תצלמו את הילדים
בכל יום ותשלחי לי תמונות, ותתני להם מלא נשיקות ממני. טוב?
אני חייבת לסגור."
"אין בעיה. קייטי..."
"כן?"
"זה בסדר, אם חלק מהעניין זה שקשה לך לראות תינוק אני אבין."
"מג, אני לא חושבת על זה הרבה, אני טובעת בעבודה."
"נכון, אבל אולי כדאי שתחשבי קצת ותדברי על זה, זה יעזור לך
להתגבר."
"אני יודעת למי להתקשר אם אני ארצה בזה, נכון?"
"אני שמחה שלפחות את יודעת את זה, תנסי לא לעבוד יותר מדי קשה,
טוב, מתוקה?"
"אני אשתדל, אני אוהבת אותך, מג, ומזל טוב."
"תודה. ביי."
"ביי."
אחרי השיחה עם מג, קייטי ננעלה בשירותים ובכתה עד שקווין בא
לאסוף אותה אחרי שעתיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.