שוקי:" אני רואה לפי הספר על האח שלך שאתה קורא ספרים, הא?"
סטרוליק:" נכון שזה נראה כאילו אני קורא ספרים? למעשה עשיתי
סתם מנוי בספרייה כדי להחליף ספרים כל כמה ימים, וככה כל אחת
שבאה אליי חושבת שאני אחד שקורא, נו אתה יודע, משכיל"
ש:" אז ככה הם שוכבים אצלך כל השבוע? פשוט מסתלבטים על האח?"
ס:" לפעמים אני מוציא אותם איתי למקומות כמו המרפאת שיניים,
לעבודה או סתם לסיבוב ברחוב, ולפעמים אני משתמש בהם כמעצור
לדלת. אבל רוב הזמן הם סתם שוכבים שם"
ש:" ולא חשבת פעם לקרוא אחד מהם? לפי מה שראיתי בשבועות
האחרונים על האח שלך, השאלת מהספרייה ספרים די איכותיים
ומעניינים"
ס:" אני די בטוח שהם לא מעניינים כמו הכתבות של המגזין האיכותי
הזה שאני קורא, איך קוראים לו.... 'מה....' לא לא לא, זה יותר
כמו 'למה...'"
ש:" מה שאתה 'קורא' נקרא 'למה היא דחפה את זה עמוק לתוך התח-"
ס:" הא, נכון, ככה קוראים לזה"
ש:" זה לא איכותי אתה יודע"
ס:" ככה אתה חושב. וואי, בספרייה הזאת יש מה זה ספרניות
מכוערות"
ש:" נו בטח, כל היום הן חורשות ספרים ויוצא שזה על חשבון
הטיפוח"
ס:" רגע, אז בטח נשים שיזהו את הספרים שיהיו אצלי על המדף יהיו
נשים כאלה. טוב, נראה שאני אפסיק את המנוי שם אחרת יום אחד
תתחיל איתי ברחוב ספרנית"
ש:" אז מה, הספרים הם בערך כמו הכלב שלך"
ס:" כן, ברחוב אני אפילו קושר אותם לרצועה"
ש:" למה?"
ס:" כדי שלא ירדפו אחרי... בעצם אני לא יודע למה אני עושה את
זה. (מגחך)בטח זה נראה די טיפשי"
ש:" טוב, לפחות אתה לא הומו"
ס:" כן(הם צוחקים)"
ש:" אז איך אתה מסתדר בעבודה הזאת של סוחר סמים"
ס:" פוטרתי. למעשה הבוס עדיין מחפש אותי, אתה מבין, הוא רוצה
להרוג אותי. אתמול נכנסתי לבית של הבוס, לפני זה הוא ביקש ממני
לקנות לו כמה דברים מהמכולת, וביניהם קמח. אז אני שם הכול
במטבח של הבוס, ואישתו הנרקומנית שמה שם ליד הקמח את השקית של
החומר שלה, וזה מה-זה נראה אותו דבר, אז כדי להימנע מתאונות
מחרידות עשיתי אן-דן-דינו ומהשקית הנבחרת אפיתי להם לחם. כנראה
שהתבלבלתי בשקיות כי אשתו מתה מהזרקה של קמח לדם ואני, הבוס
והילדים שלו אכלנו מהלחם שאפיתי והתמסטלנו אחו שילינג"