דורון פגוט / ועדיין |
ביומך האחרון צלילי עלים נופלים וחיות אדם יודעות: התיפוף הפך אש והשמש, אתה עוד זוכר. וכמו השיר אותו עולם שכה אהבת אינך יכול לומר את המילים, כי אני אומר אותן. מצטער בני, מצטער אבי, מצטער אני- רציתי כל כך. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|