נצר חריט / כשאת |
כשאת מסתכלת עליי ככה,
בלי לומר מילה.
לא מדברת, רק שותקת
ולא יודעת מה.
אני מרגיש כאילו אני נחנק
ולא יוצאות לי דמעות,
אנשים עוברים לידי
ורק במקום בו אני עומד
לא זורם חמצן לריאות.
כשאת מחייכת,
זה כמו לצאת מעל פני המים.
אחרי זמן רב של שהייה
לנשום נשימה עמוקה ששורפת גם בנחיריים.
את מרגיעה אותי בחיוכך
וממלאת אותי בצחוקך.
יפה כשאת שותקת,
יפה כשאת צוחקת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|