שיר שנכתב לזכרם של עופר שרעבי ויגאל ליבשיץ הי"ד שנהרגו בבוקר
ה10.4.2003 ,במחנה טירוני גולני "בקעות" שבבקעת הירדן, בידי
שני מחבלים שחדרו למחנה. מוקדש גם לשבעת הפצועים מהאירוע ולכל
מחזור נוב' 02 שיוצא לאזרחות.
מילים ולחן: נדב ברקת
ביצוע: נדב ברקת ומארק ניומן
עיבוד: מארק ניומן
בוקר תראה, השמש עולה
בוקר חשוך, הרוח קרה
דקה לחמש מראה השעון
דקה לעמוד זמן אחרון
בוקר תראה, אותו המקום
אולי קצת קשה לפתוח ת'יום
לפתוח עיניים לצאת מחלום
אל חלום שזה יום אחרון
פזמון...
בוקר חדש ואותו כמעט שכחנו
לא רצינו דבר, אנחנו זוכרים
בימים קשים עמדנו, עכשיו אנחנו יושבים
מנסים לחשוב איך ממשיכים
הרבה זמן עבר וממנו לא ברחנו
נשארנו אנחנו... ילדים
מנסים לצעוד בתלם, להמשיך בחיים
לזכור ולא לסלוח אנחנו יודעים
בוקר תראה, השמש עולה
גם אני רוצה לשאת עוד תפילה
גם הציפורים החרישו גרון
גם הן יודעות זה זמן אחרון
הרבה אנשים האוהל קטן
דרך חורים, דרך שנתם
עוד מלחמה בלי יתרון
צורבת בלב זה זמן אחרון
פזמון...
בוקר חדש ואותו כמעט שכחנו
לא רצינו דבר, אנחנו זוכרים
בימים קשים עמדנו, עכשיו אנחנו יושבים
מנסים לחשוב איך ממשיכים
הרבה זמן עבר וממנו לא ברחנו
נשארנו אנחנו... ילדים
מנסים לצעוד בתלם, להמשיך בחיים
לזכור ולא לסלוח אנחנו יודעים |
