עדי מולדן / כשתימול מכל צערך |
תוכל לנדוד להרי דמיונך.
ושם, בין שלגי הפסגות
אני אנטוף,
כמו שרידים של חורף רחוק
שמהדהד עם שתיקת עננים.
ורק החמצן המועט
יאחז בזכרונות ששורטים את קנה נשימתך.
וכשתימול מכל צערך,
אולי תוכל לגלות
עולמות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|