New Stage - Go To Main Page

יהונתן בן חורין
/
פרחי בטון

הדמעות יבשו ובאופק אין הם נראות.
אך למעשה מעולם
לא היו הן מנוצלות.
בסתר מאחורי גבי לכוס השחורה נטפו.
אט אט את הכוס הן מלאו.
עתה הגיע העת
שעל דפנות הכוס יזלגו

חלפה בגרותי.
עייפתי מלשהות במחיצתי.
ברחובות הכרך מסתובב סחור סחור.
בחוץ חום וזיעה מזעזעים.
קר ומתכתי בפנים.

ציניות חותכת כל חלקה טהורה.
אנוכי זר בבית חותכת... ומזכירה.
אפילו פרחי הבטון קמלו.
רוחות המערב המלוחות נשבו,
ואת דלת הפלדה ברוך ליטפו.
ושם... התפוגגו



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/2/06 11:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יהונתן בן חורין

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה