|
בלילה שחור חסר כוכבים
כשהירח מאיר
וכולם ישנים
אני פורשת כנפיים
וממריאה לשחקים
לא מרגישה דבר
והזמן נעצר
אף אחד לא רואה
והלב לא בוכה
הרגשה של פריחה
בלי שום דאגה
אני יכולה לצרוח
ואין ממה לברוח
לא מנסה לזכור,את מה שעדיף לי לשכוח
יכולה שוב לנשום
ולהיות חופשייה
מדמיינת את החיים
בצורה קצת שונה... |
|
|
חשבתי על זה
והגעתי להרבה
מסקנות שונות.
א. עצים תמיד
צומחים.
ב. נירוונה הם
להקה טובה.
ג. אין שומדבר
מעניין
בטלויזיה.
ד. במה חדשה זה
כמו אופיום
להמונים.
ה. יש פה אנשים
עם שם יותר מוזר
משלי.
ו. אתם אפפעם לא
תפרסמו שום
סלוגן שאני
מציעה!
אתם שונאים
אותי!
אני שונאת
אותכם!
כולם שונאים את
כולם!
תגובת מערכת: אז
זהו, שלא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.