|
על דף נייר
לשטוח את מסילת חיי
שרק התחילה
והנה היא נגמרת
צעירה, אך לא מתנצלת
כבר עייפה היא
מהדרך
ורגליה כבדות
כברזל
מסעה כבד לה
וכבשה כבר את ההר
ועתה לנוח, לעולמי עד |
|
|
רגע, כאן אני
אמורה לכתוב
משהו מתחכם כזה,
נכון?
אמממ...
שנייה... החיים
זה כמו לק. הם
צבעוניים.
אורטל הפרחה,
ברגע של הארה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.