|
מתוך ההצגה "על הספסל בגן"
מילים: שי פניגר ואיילת פרקר
לחן ועיבוד: סתיו דריימן
ביצוע: משתתפי ההצגה
אחרי שלוש שנים כמעט
אין פה אף אחד ואף אחת
שלא חושב שזה נחמד
אמהות פה מקבלות הכל
ואבות פה צועקים בקול
הומו זה לא סיפור גדול!
פעם לא היה מצב בכלל
העניין היה קצת מבולבל
כל אחד שאל
את עצמו שאלות כשחזרת
בוא נשכח מה קרה
אחרי שסיפרת
שכנה: כשחושבים על מה שהתרחש
בא לצעוק או סתם להתבייש
כולם: כמה נוגע ומרגש!
אמא: אם אכזבתי אתנצל מיד
אבא: אצטרף אליך למצעד
חבר: בוא ונאהב, תביא לי יד.
גם כשאין מצב, אז יש מצב
הרחוב כל כך יפה עכשיו
כל אחד אחר
כל שונות יש לה טעם וערך
לך קדימה וזכור
שיש לך דרך
כן, כאן, מדרגה עלינו
לא סתם הבנו שטעינו
בוא נקבל את זה באהבה
זו שכונה של גאווה!!!
יום אחד אולי יהיה מצב
הרחוב מתחיל ללמוד עכשיו
לך קדימה וזכור...
גם כשאין מצב, אז יש מצב
הרחוב כל כך יפה עכשיו
כל אחד אחר
כל שונות יש לה טעם וערך
לך קדימה וזכור,
לך קדימה וזכור...
לך קדימה וזכור -
שיש לך דרך! |
|
|
רק לפני שבוע
מישהו עצר אותי
ושאל: "בוא'נה,
אני לא מכיר
אותך מאיזשהו
מקום?"
אמרתי לו, כן,
מגן החשמל.
ואז הוא אמר
"אה" והלך.
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.