|
אמרו שיום אחד ייצא לו להבין את המשמעות
של הדברים שהוא קרא להם שטויות.
הילד בן עשרים ומשהו וחושב כבר על למות
טוען שזה משעמם אותו לחיות.
באופי אין שום שינויים, אך הוא מוכרח להשתנות
כי בחיים יש בני אדם שמשתנים.
ההגיון שלו אומר לו לפנטז רק על בנות
אבל הגוף שלו גומר רק עם בנים.
מספיק עם החיים, אני רוצה קצת שקט
לא מבין את עצמי, מחפש בעיות
כמו טיפשים שמשקרים בקול כשהאמת שותקת
משהו בי אוהב לחזור על טעויות...
ולא לרצות ללמוד מהן היום, להתייאש אבל לחלום
שיום אחד אני אפסיק לחיות.
אמרו שיש טיפול נפשי שיעזור לו לקבל
את עצמו, ועם מציאות שבורה להתמודד.
ושם על הכסא שהוא יושב, עדיין הוא סובל
ושוב עולות לראש המחשבות להתאבד.
אומר סליחה גם להורים, כותב שטויות של מתאבדים
כי בחיים אין בני אדם שמשתנים.
הילד בן עשרים ומשהו ולא יהיו לו ילדים
עדיף למות לבד מלאהוב בנים.
מספיק עם החיים אני רוצה קצת שקט
להבין את עצמי, להחליף זהויות
כמו טיפשים שמתחפשים והאמת שותקת
משהו בי אוהב לחזור על טעויות...
ולא לרצות ללמוד מהן היום, להתייאש אבל לחלום
שיום אחד אני אפסיק לחיות.
אני אפסיק לחיות. |
|
|
הכי מלחיץ אותי
זה הרעשים
שהמקרר שלי
מוציא, בארבע
לפנות בוקר אני
שומע אותו מעכל
דברים, אני פוחד
שיום אחד כשאפתח
אותו להוציא חלב
לקפה הוא יבלע
אל תוך הרעש
המוזר שלו.
יוסי עמוס חזה,
שונא קפה,
תדיראן, ירקות
רקובים ורעשים
מוזרים שרק
מלחיצים במקום
לעזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.