אמרו שיום אחד ייצא לו להבין את המשמעות
של הדברים שהוא קרא להם שטויות.
הילד בן עשרים ומשהו וחושב כבר על למות
טוען שזה משעמם אותו לחיות.

באופי אין שום שינויים, אך הוא מוכרח להשתנות
כי בחיים יש בני אדם שמשתנים.
ההגיון שלו אומר לו לפנטז רק על בנות
אבל הגוף שלו גומר רק עם בנים.

מספיק עם החיים, אני רוצה קצת שקט
לא מבין את עצמי, מחפש בעיות
כמו טיפשים שמשקרים בקול כשהאמת שותקת
משהו בי אוהב לחזור על טעויות...
ולא לרצות ללמוד מהן היום, להתייאש אבל לחלום
שיום אחד אני אפסיק לחיות.

אמרו שיש טיפול נפשי שיעזור לו לקבל
את עצמו, ועם מציאות שבורה להתמודד.
ושם על הכסא שהוא יושב, עדיין הוא סובל
ושוב עולות לראש המחשבות להתאבד.

אומר סליחה גם להורים, כותב שטויות של מתאבדים
כי בחיים אין בני אדם שמשתנים.
הילד בן עשרים ומשהו ולא יהיו לו ילדים
עדיף למות לבד מלאהוב בנים.

מספיק עם החיים אני רוצה קצת שקט
להבין את עצמי, להחליף זהויות
כמו טיפשים שמתחפשים והאמת שותקת
משהו בי אוהב לחזור על טעויות...
ולא לרצות ללמוד מהן היום, להתייאש אבל לחלום
שיום אחד אני אפסיק לחיות.
אני אפסיק לחיות.