אני לא מבינה איך הצלחתי להחמיץ דברים ברורים,
לא שאלת מה עבר עליי בלילה, רק שקרים.
שוב אותה התמונה, משחקים שוב בנדמה, מאושרים,
לך תשב לבד, תכתוב עליי שירים

ותכתוב את האמת על הרגש שהיה אבל כבר מת,
משהו בין שנינו יישאר...
וכשהבדידות נגמרת, לי נשאר לברוח למקום אחר,
להתפלל שייגמר.

בוא ותגיד לי שיש משהו שנשאר עמוק בפנים
כשהבדידות נגמרת...
בוא ותסביר לי איך אפשר לחיות לבד בתוך זמנים
כשהמציאות נשברת... לרסיסים.

אני לא מצליחה להבין שהדברים עכשיו גמורים,
התקשרת ואמרת שנגמר, ושוב שקרים.
לפעמים קצת שמחה, לפעמים רוצה לצאת עם אחרים,
כשתשב לבד תכתוב עליי שירים

ותכתוב על התקוה שהלכה ונעלמה, על אהבה,
משהו מוכרח להישאר...
וכשהבדידות נגמרת לי נשאר לשבת ולהיזכר,
ולא לרצות שייגמר.

בוא ותגיד לי שיש משהו שנשאר עמוק בפנים
כשהבדידות נגמרת...
בוא ותסביר לי איך אפשר לחיות ימים בתוך שנים
כשהמציאות נשברת...

בוא ותגיד לי מה צריך ומה אנחנו לא צריכים
כשהבדידות נגמרת...
בוא ותסביר לי איך הרגשות שלנו ממשיכים
כשהמציאות נשברת... לרסיסים.