מוצא את שחסר לי בפח הזבל של חנות בשר,
כשחושך יורד ובגוף צמרמורת וקר.
יד אחת משתרכת כנחש ארסי אל תוך המכנסיים,
יד שניה מחכה בדאגה למים.
עיני אוכלות שאריות אדם, תחת, צוואר
פה חתיכת שד ושם חתיכת איבר.
הילד יתעורר עוד שניה ויראה הכל,
גבר חי מאמין בחיים, גבר מת מאמין שלא יכול.

מציאת החסר בפחי אשפה אינה מורידה דבר,
בלב עוד חושך צמרמורת וקר.
נופלת גופתי לצידך, עוטפת תכריכים,
ריח הבושה מתערבב בריח בושם הפרחים.
את שלצידי שוכבת דומם,
כשעין היא ברז הכאב של העולם.
הילד יתעורר עוד שניה ויראה הכל.
גבר חי מאמין בחיים, גבר מת לא יכול.