מיכל יקיר / 42 קילומטר |
בסוף התעייפתי
המרתון הזה
הוביל אותי לדרך ללא מוצא
בדרך גיליתי
שאין לי סיבה
חצץ היה בדרך
לפעמים המריץ את הדם
בכף הרגל ובברך
לפעמים רק כאב דוקר
שהצליח לחדור את הסוליה
בדרך לא היה נוף
רק ריצה
לפעמים עצרתי
קיבלתי בקבוק קטן של מים
לרוויה
ראיתי ילד קטן
אגואיסט
צר אופקים
עסוק ברגע
שוכח את המחר
לרגע נחמד
ולהרבה זמן לא
שום דבר במשותף
כמעט ולא היה
רק כימיה של אצבעות
ובעלי חיים
אהבות קטנות
התעייפתי לדבר אל הקירות
זהו סגרתי את הדלת סופית
בפנייך
לא בפני אהבות חדשות
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|