|
תַּמּוּ עֶרְגוֹת נֶפֶשׁ בָּאִות
בֵּין טְלָלִים לִש-ְמֹחַ יָמִים חוֹלְפִים.
תְּכֵלֶת מְרוֹמִים עוֹש-ָה צֶדֶק עַל עַוְלוֹת חַיִּים
חוֹלֶטֶת עֶצֶב בְּש-ִמְחָה
וְיוֹם חֻלִּין בֶּחָג.
נפְלָאוֹת דַּרְכֵי הָאַהֲבָה
הַמִּשְׁתַּנָּה בְּזָוִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁל הַחַיִּים
לְפִיכָּחוֹן וְחִדָּלוֹן.
וַאֲנִי קוֹסֶמֶת זְמַנִּים
רִבְדֵי חַיִּים שְׁלֵמִים
לִכְלַל הֲוָיָה חִיּוּבִית |
|
|
אני לא גרטה
גרבו,
זוהי לא
הוליווד.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.