מאז השביעי באוקטובר, מבחינה מדינית, קשה לי להאמין שבהנהגה
בשטחים יש עם מי לדבר (ברמת האנשים בשטח זה עניין אחר) כך שאני
מגדיר את עצמי "ימני לא גזעני".
גם מבחינה כלכלית אני מאמין בצמצום פערים אך לא בשיוויון
מוחלט. אבל מה פרוש "ימני לא גזעני"?

בדיוק באותה מידה שאני נגד הבטחות שווא לשלום, אני סולד
מדיבורים על "לשטח את עזה". או כאלה שאומרים שילד בן 5 הוא
מחבל פוטנציאלי... לא תשמעו אותי מדבר ככה.

אז למה כימני הצבעתי לרשימה של אבי שקד (היא מפלגת ביחד נצליח,
שהיא רשימה משותפת ערבית-יהודית שהתמודדה בבחירות לכנסת
ה-26)?

א': כי אני כנראה יותר לא גזעני מאשר ימני.
ב': אפילו ז'בוטינסקי, מייסד תנועת החרות שהקימה את הליכוד,
דיבר על שותפות בין יהודים לערבים, בדיוק מה שאבי שקד מטיף לו.
אז נכון, אבי שקד כנראה יותר שמאלני, אבל אותי הוא שכנע כי זה
מה שצריך, או אם נצטט את ז'בוטינסקי:
אם ראש הממשלה יהיה יהודי, ראוי שסגנו יהיה ערבי - וגם
להפך!!!

תכתבו לי בבקשה אם השתכנעתם, או אפילו אם יש לכם משהו נגד מה
שכתבתי, חשוב לי לפתוח בדו שיח פורה בנושא הזה...