שמיים כתומים סגולים, שעננים אפורים וכוכבים בהירים מקשטים
אותם, צבעו את ההתרחשות הביזארית הבאה:
זה קרה לפני שניים וחצי מיליון שנים, כשהאדם רק הופיע כחלק
מהאבולוציה, שלפתע אל הגורל ואלת המזל הרימו עפר ואבני חצץ
זעירות והרכיבו את פאר היצירה שלהם, אדם ללא אגו. הוא פיהק,
נכנס לתוך מערה ונרדם מרוב קור בתוך קרחון שהיה שם.

שנת 2026
האדם יצא מהמערה, ליד הכניסה מצא חליפה ועניבה (שהאלים השאירו)
וגם ארנק עם תעודת זהות (עוד מתנה מהאלים, שדי סתרה את המטרה
שלהם). הוא התלבש, חייך לעולם והלך לבית הכנסת הסמוך לתרום לו
חלק מכספו. לאחר מכן הלך לכנסייה ותרם גם להם. גם את המסגד
המקומי הוא לא הזניח. הוא היה די חסר זהות וקוסמופוליטי, כך
שאהב את כולם. למחרת, כשניגש שוב לבית הכנסת, ראה אישה מבוגרת
ללא יד והוא החליט, כדי לתרום לה יד, לכרות לעצמו את היד מתחת
לווריד, גם כי מעליו הייתה לה יד וגם כי רצה לתרום דם לאנשים
שזקוקים לו. אבל כשניגש למסגד, ראה גבר זקן שגם אצלו ידו
הימנית מתחת לווריד חסרה. לאחר מכן ניגש לכנסייה והכומר היה
חסר יד.

הוא החליט שיתרום למי שזקוק יותר מכולם ולא משנה למי הוא תרם
בסוף, הוא פיתח העדפה, כלומר פיתח אגו, כך שהפרויקט של האלים
נכשל...

וכך האלים הפסיקו את הפרויקט וחזרו לאהבתם הגדולה, פיצוץ
נייר בועות (פצפצים בסלנג)

-הסוף-