מיכל יקיר / לא נגעת בי |
זה היה לילה כזה נעים של קיץ
הכנתי את הבית לכבודך
כבדתי את הרצפה
החבאתי את הבלאגן בחדרים סגורים
הדחתי כלים
הגעת מהוסס אחרי הרבה שנים
לא ידעתי איך מדלגים על התהום שנפערה בינינו
הרגש לא הרגיש קירבה
הרגשתי אותך זר אחר
משהו בתוכי סרב לוותר
על העצמאות בלעדיך שהרווחתי בעמל רב
על הרגש שדהה
ובכול זאת ניסינו לבדוק
אם נשארו שרידים של מה שהיה
חיוך היה על פניך
כשפתחתי את השער
והכנסתי אותך לתוך מבצרי
רק לגינה
לא ליותר מקום שהוא רק שלי
ישבנו סמוך אחד לשני
נגענו ולא לי בכול מקרה הרגיש
שאני לא באמת שם
רק רוצה חום נעלם
חשבתי שהוא יגיע כשאתה נוגע
הבטתי מהצד על שני אנשים
שהפכו לזרים
לא ידעתי מה אתה רוצה ומה אתה מרגיש
איך סלחת ושכחת את החטאים והכאב
שהיו בפרידה הלא ידידותית
מי האמין שתחזור
הנגיעות שלך הפכו להיות מיניות
ואני רק רציתי מנות קטנות
לבסוף נכנסנו לחדרי
נצמדתי אלייך כשאנו על המיטה
בשכיבה שיכורה מריח גופך
ומהחיבוק שהגיע ממך
עצרתי את ידיך כשניסית להגיע לאן שאינני רוצה
הרי כתבתי שאתה רוצה להגיע
ואני עניתי בשלילה
ענית אסתפק בלחיצת יד
נו זה לא מה שקרה
המשך
בפרק הבא
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|