מחכה למשהו אחר
שימלא את החור הזה בין הפרוזדור לחדר
משם לקחת את מה שאינו שלך
נוצר וואקום כזה
כשאתה מושך בשקט שלך
מחכה לעוד הודעה
אומנם ריקה מתוכן
אבל רוצה
לא מבינה למה
אבל רוצה
אולי כי הרגלת אותי
לטפטופים
כמו טיפות של גשם
ביום שרב
לא ידעתי עד כמה אני צמאה
עד שהגעת
רדפת אחרי כמו משוגע
וביום אחד פשוט נעלמת
וואו איך שהאגו שלי נפגע
וכשהשקט שלי היה תגובה לשלך
שוב גששת את דרכך אלי
מלקחי העבר
לא אפשרת לך לחזור
לשגע אותי
שלחת הודעה סתמית
אחרי שבוע שוב הודעה
הפעם עם תרוץ
ואחרי מספר ימים שלחת לבבות אדומים
כאן כבר הגבתי שאלתי למה
ואתה שוב עם התירוצים
שתקתי אחרי שבוע
כתבת התגעגעתי
איך אפשר להתגעגע ולברוח
ההיגיון לא נותן מנוח
ושוב מחכה
שתשבר
למרות שאינני באמת רוצה אותך
רוצה משהו אחר