אָז תָּגִיחַ שָׁנָה חֲדָשָׁה,
מְרַשְׁרֶשֶׁת בַּדֶּשֶׁא.
צֹמֶת הַלֵּב אֶחָד וְיָחִיד.
אֲוִירַת קְדֻשָּׁה בְּכָל בַּיִת,
אַחְדוּת שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת

סְתָו מִזֹּהַר רַב וּתְכֵלֶת.
אֵדֵי שָׁרָב עַל כִּתְפֵי הֶהָרִים.
הָאָדָם חוֹתֵר לְעֹמֶק שָׁרָשָׁיו,
לְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהֶרְגֵּלָיו
מַכִּיר כָּל צִפּוֹר שֶׁבַּמְּרוֹמִים

הַשָּׁנָה כֻּלָּנוּ נִתְחַדֵּשׁ,
שִׁירַת הַמְּשׁוֹרֵר וְהֶעָלִים,
עֳפָאִים בַּגִּנָּה מִתְנוֹעֲעִים,
הֶחֳדָשִׁים בַּמִּסְדָּר
בַּזְּמַן אֵינָם מִתְבַּלְבְּלִים.

10/9/26  
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת
   לְאֵלִי מִשְׁעָלִי