מְחִיר הָעַגְבָנִיָּה
מִשְׁתַּנֶּה כָּל דַּקָּה
לָקוֹחוֹת מְמַהֲרִים  
מְשַׁלְּמִים אֶת הַמְּחִיר
אֶת כּוֹחוֹת הַשּׁוּק
אֲנִי לֹא מַכִּיר
לִפְעָמִים נֶחֱלָשִׁים
אוּלַי בִּגְלַל הַחוֹם
הֵן מִתְבַּשְּׁלוֹת מַהֵר
וְצָרִיךְ מֵהַסְּחוֹרָה לְהִפָּטֵר
לִפְעָמִים אֵין הַרְבֵּה
הֶצֵּעַ אוֹ בִּקּוּשׁ
עִנְיָן שֶׁל תַּחֲרוּת
קִילוֹ בַּחֲמִישִּׁים
זֶה בֶּטַח מִשְׁתַּלֵּם
אָז לָמָּה לֹא בְּאֶלֶף
לְעַגְבָנִיָּה בּוֹדֶדֶת
רֶוַח כְּדָאִי
אֲבָל מִי יְשַׁלֵּם
וְאוּלַי נַעֲשה
חֵרֶם צַרְכָנִים
לֹא יִמְכּוֹר עַד
שֶׁיּוֹרִיד מְחִיר
אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אִם זֶה שִׁיר