מיכל יקיר / ערגה |
מותחת את המרחק בינינו
מרחיקה את הימים שעברו
מעבר לדקות
מעבר לזמן
הרצון לשמוע ממך בפעם האחרונה
לפני שגלי הים
ייקחו את העבר איתם
האוויר עומד
הזמן שומם
הלחות הזאת של סוף הקיץ
לא מעודדת את המדבר
הרחב הנפרש בינינו מחדש
אין מים לגמלים
לא בדרך הארוכה הזאת
שום אופק
שום אואזיס
הדבשת מתרוקנת
בכול צעד לאה
הלב מתרחב
קשה לנשום
במזג האוויר הזה
המועקה זוחלת
הסתיו מתמהמה
והחורף לא מבשר
חום רך נוגע
הזיכרון לא רוצה ללכת
תקוע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|