בלילה בא אלי איש בלי צל
ואמר לי
אל תקראי לי בשמי

שמו היה כתוב
מתחת ללשון שלי

הוא לבש רק חושך
ועל צווארו היה סימן
כמו חותם של מלך
שנשכח במדבר

הוא אמר
כרעי
כרעתי.
האדמה הייתה חמה
והרגשתי מתחתיה
משהו נושם

"כרתתי איתך ברית
עוד לפני שנולדת"

אמרתי לו
לא חתמתי

הוא צחק

מן האדמה עלה קול:
אל תאמיני לו.
ומן השמים
קול אחר:
אל תאמיני לי.
ואני, בפעם הראשונה,
לא כרעתי.
עמדתי.

החותם שעל צווארו
עבר אל צווארי.

והוא לחש:
עכשיו את יכולה
לקרוא לי בשמי.

אבל השם שהיה לי בפה
היה שלי.