|
בלילה בא אלי איש בלי צל
ואמר לי
אל תקראי לי בשמי
הוא לבש רק חושך
ועל צווארו היה סימן
כמו חותם של מלך
שנשכח במדבר
כמו אות קין
שמו היה כתוב
מתחת ללשון שלי
הוא אמר
כרעי
כרעתי.
האדמה הייתה חמה
והרגשתי מתחתיה
משהו נושם
"כרתתי איתך ברית
עוד לפני שנולדת"
אמרתי לו
לא חתמתי
הוא צחק
מן האדמה עלה קול:
אל תאמיני לו.
ומן השמים
קול אחר:
אל תאמיני לי.
ואני, בפעם הראשונה,
לא כרעתי.
עמדתי.
החותם שעל צווארו
עבר אל צווארי.
והוא לחש:
עכשיו את יכולה
לקרוא לי בשמי.
אבל השם שהיה לי בפה
היה שלי. |
|
|
ליאונרדו דה
וינצ'י
(מתוך, "עוד
ועוד אישים שלא
היו יהודים",
הוצאת מערבל
בטון 2003) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.