דיאנה כהן / טביעת חום |
אל תדליק אור.
אני רוצה לזהות אותך
כמו עיוורת מזהה אש.
הנח את המצח שלך
על המצח שלי,
עד שהנשימות שלנו
יאבדו זו בזו.
אני רוצה
את מה שנשאר ממך
אחרי שכל הפחדים שלך
נרדמים.
לשמוע את השתיקה שלך
במרחק הקטן שבין הלב לצוואר,
במקום שבו האמת נעשית עור.
תן לי להרגיש את הכמיהה
נמתחת בינינו
כחוט דק
שלא מעז להיקרע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|