|
אם תבוא הלילה,
אל תדליק אור.
אני רוצה לזהות אותך
כמו עיוורת המזהה אש.
הנח את המצח שלך
על המצח שלי,
עד שהנשימות שלנו
יאבדו זו בזו.
אני רוצה
את מה שנשאר ממך
אחרי שכל הפחדים שלך
ירדמו.
לשמוע את השתיקה שלך
במרחק הקטן שבין הלב לצוואר,
במקום שבו האמת נעשית עור.
תן לי להרגיש את הכמיהה
נמתחת בינינו
כחוט דק
שלא מעז להיקרע. |
|
|
בקשר לסוגיית
השקל והחצי שקל,
נראה לי שהבנתי
את ההגיון
המסתתר כאן. זה
אומר, אני יכול
להיות קטן
וכסוף, ועדיין
להיות שווה יותר
מהגדולים
והמוזהבים.
(נוי- נוי
בתשובה מוחצת
לגדולים
והמוזהבים
למיניהם) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.