ובחלומי...
אני חובש על ראשי קסדת מציאות מדומה ורץ על גבי קרקע סלעית, עם
מעט דשא עליה. לפתע מגיעים חיילים מולי ויורים לעברי. אני יורה
בחזרה ומפיל שניים, ממשיך לרוץ לעברם. פתאום אחד מהם פוגע בי
ואני נופל על הקרקע. אני גוסס.
לשמחתי, לעזרתי מגיעה שחר מהבש, אדונית המילים, בדיוק כשהחולצה
הווירטואלית שלי הופכת לכתם דם גדול. אני יודע שכמו בסרט
"מטריקס", כשמתים במציאות המדומה; מתים גם בחיים. שחר מחברת
אליי את המקלדת שלה ועושה את כשפיה. היא יוצרת אותי מחדש,
כלומר מישהו שנראה כמוני רק חתיך יותר, עם כרס שרירית יותר
ועיניים ממזריות יותר. "תודה רבה, עלמתי ברוכת המילים", אני
מוצא את המילים הנכונות יוצאות מפי ופתאום אני מבין - היא
שדרגה אותי, בניגוד למציאות שבה אני רהוט דיבור רק בכתב ולעומת
זאת בדיבור אני טיפה מתבלבל, פה אני קולע ישר למטרה. אני
מאחל בהזדמנות זו בריאות שלמה לשחר ולכל אהוביה.
ועכשיו שתפסתי את תשומת ליבך, שחר מהבש
אשמח לקבל כל ביקורת שהיא, שלילית או חיובית
על היצירות הבאות
שיר הלל לסנדביץ' עם צ'יפס
http://stage.co.il/Stories/537412042
קומיקס ושאר התענוגות ה''פשוטים''
http://stage.co.il/Stories/537411109
מוערך יתר על המידה
http://stage.co.il/Stories/537411538