הילד הזה הוא כל התקוות.
ארזתי כמה מזוודות. את החיים לא יכולתי לארוז. או את החנות,
השארתי הכל, שם בשדרות פלורידה, בחיי
את חיי התחלתי שוב. תרמתי אותם לחיי הילד הזה, לחייו
בריאות מבטו בוטח הילד הזה

הוא אהבת חיי. לבסוף נזדכיתי על תקוות רבות שהושלכו
אל מאר דל פלטה, כמו. הג׳רבה. מהמאטה. של. אתמול
נהר החיים האפל שזכיתי לראות, מואר
בעיניים הזכות. כשהבטתי בהן בתמונות שהגיעו בדואר אוויר לפי
משקל
(איך שוקלים תקוות?) המחיר  היה לי
ברור מה אשלם

כדי לאחוז אותן בידי,
ולהביט בהן  באור החדש,
כמו תינוק.