אין על מה לכתוב, אין כבר מה לומר
הלב שלי על מגש, יש לך עד מחר
אני נותן לך את כולי, הלב המוח והנפש
אולי את תעני, אבל את, דורכת עלי כמו על רפש

הלב על מגש, פועם כמו מנוע
ובסוף זה יקרה לא משנה כמה אנסה למנוע
את תיקחי אותו בידיים כי לך הוא מוגש
ולמרות הכול הלב על מגש והכאב מורגש

יגיע לו המחר, ותצטרכי להביא לי תשובה
והתשובה תהיה מרה, ישירה ולא טובה
וידעתי, ידעתי שכשיגיע המחר זה יקרה
ואני אישאר עם הכאב הוא יהיה לי למורה

לי נשאר לתהות, מה את חושבת
אבל רק מלדמיין אני מבין כמה שהאמת כואבת
הוא פשוט לא מתאים, אני רוצה גבר...
אבל הוא.. ילד ולא מעבר
כן הוא חמוד ומכבד אותי כאישה
וזה מוזר כי לכבד אישה שהיא לא אמא, פשוט נמושה
הוא אומר מילים יפות רק חבל שבלי ביטחון
וגבר בלי החלטיות זה גם גבר בלי רצון
הוא עושה דברים מוזרים, הרגע שברתי לו את הלב
והוא הולך מניע את הרכב ושם שיר כואב
הוא מאיץ ממש מהר, מוזר קצת השיר
עומדת וצופה איך הוא נכנס אל תוך הקיר