שקט, רוגע, חושך ודממה
את עומדת שם ומסתכלת בתדהמה
נמאס לי כבר, הרגשתי חלש אז מה?
אני באמת מצטער שעשיתי את זה אמא

ואולי הסוף לא כל כך מתוק כמו שאומרים
אולי החיים קשים לחלק מהאנשים
ואולי הם חושבים כל היום
מקווה ללכת לישון ולא להתעורר מהחלום

אז תסלחו לי אם אחליט להיתלות מהתקרה
ותסלחו לי אם אבלע את כל הכדורים במגירה
תסלחו לי עם המוח יהיה מרוח על קיר
ותסלחו אם אקפוץ מהגג בשביל את הרצפה להכיר

כי העולם, העולם הוא כבד
וכשזה יותר מדי המוח לא משעבד
כשהוא עולה על גדותיו אני כבר מתייאש
אלוהים? ממנו נמאס כבר לבקש

ובשקט מוחלט, העולם הוא רועש
ובשקט מוחלט גם הלב גועש
אז בבקשה תסלחי לי שהלכתי לפניך
לא רציתי לראות את מבט האכזבה בפניך

היו להם ימים שהבית היה מכסה
ושוב דבר לא יזיק, שום פעולה או מעשה
הגב היה זקוף והביטחון בשמיים
הייתי חוזר לזה בלי לחשוב פעמיים

העולם היה לי חנוק,
ואני הרגשתי שחוק
את תסלחי לי אם אעשה טעות
את תתני לי לחזור אם אומר שטות?
ומרוב טעויות לא נשאר לי ביטחון
אם איכנע, את תסלחי לי נכון?