תהום בלי תחתית
אני נופל פנימה עוד ועוד
כבר לא נכנס לפה אור
לא קרני שמש, לא תקווה
אני צועק לעזרה, מתחנן שיצילו אותי
אבל אף אחד לא שומע
נגמר לי הקול
נגמרה לי המוטיבציה
אני יודע כבר שאני לא אצא מהתהום הזה
אני אעביר פה את שארית חיי, לבד, בחושך
מלא בחרטות, מלא בדברים שלא הספקתי לעשות
מילים שלא הספקתי לומר, הישגים שלא הצלחתי להשיג
ואני אצעק שוב יום אחד אבל שוב, אני לבד פה
אף אחד לא ישמע אותי
שון של עוד יום, שבוע, חודש, שנה, עשור,
הצלחת לצאת מהתהום הזה?
הצלחת להציל את עצמך או שאני ארקב פה?
שון של העתיד... אתה קיים בכלל?
אני אחיה עד שזמנך יגיע?
אני מקווה שלא,
כל יום בתהום הזה הוא כמו נצח שלא נגמר,
והנה אני פוקח את העיניים
התעוררתי
קרני שמש על הפנים שלי
בעצם לא זה אור מהמחשב
השעה 4 לפנות בוקר
אני אחזור לישון |
