שָׁמַעַתְּ עַכְשָׁיו אֶת "שִׁיר אַהֲבָה חוֹלָה"
וְהִתְחַלְתְּ לִבְכּוֹת
גִּילִית שֶׁהַדְּמָעוֹת
הָיוּ אֶצְלֵךְ כְּבָר שָׁבוּעַ,
וְרַק עַכְשָׁיו
הֵן יָצְאוּ לָךְ לְגַלּוֹת
שֶׁהַכְּאֵב נִשְׁאַר כָּאן
לִהְיוֹת
אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהַכְּאֵב
לֹא קָשׁוּר אֵלָיו,
קָשׁוּר אֵלַיִךְ
בַּעֲבוֹתוֹת.
כְּאֵב שֶׁתָּמִיד לִוָּה אוֹתָךְ
עַד שֶׁבָּא הַשִּׁיר הַזֶּה
שִׁיר שֶׁל בְּדִידוּת
אֲפוּפָה בְּאַשְׁלָיוֹת
שֶׁהַכֹּל יָכוֹל
אַחֶרֶת לִהְיוֹת.
תַּרְגִּיל שֶׁל הַמֹּחַ
לֹוֵחֵץ עַל הַלֵּב,
וּמִשָּׁם הַדְּמָעוֹת
מְסַפְּרוֹת עַל הַכְּאֵב.
הוּא רַק הִזְכִּיר לָךְ
מָה חָסֵר לָךְ בַּלֵּילוֹת,
הִזְכִּיר לָךְ
שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת
שֶׁל בְּרִיחָה
בְּכָל מִינֵי צוּרוֹת.
אַהֲבָה חוֹלָה ,
וְהַתְּרוּפָה
אֶצְלוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת.