מִכְתָּב מִן הַחֲלוֹם הַמֻּוכְפָּל

אֶמֶשׁ צַדְתִּי אוֹתָךְ בְּתוֹךְ קִפְלֵי הַשֵּׁנָה שֶׁלִּי,
כְּמוֹ אָמָּן הַלּוֹכֵד נִיצוֹץ בְּמַתֶּכֶת.
חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי חוֹלֵם עָלַיִךְ, חֲלוֹם שֶׁבְּתוֹךְ
חֲלוֹם, כְּמוֹ מַיִם הַזּוֹכְרִים אֶת הַכְּלִי שֶׁעָזְבוּ.
מִבַּעַד לְחַלּוֹן שֶׁמּוּל מִדְשָׁאָה שֶׁאֵינָהּ קַיֶּמֶת,
עָקַבְתִּי אַחֲרֵי צִלֵּךְ,
לֹא בְּעֵינַיִים בִּלְבַד, הָעַיִן שֶׁלָּנוּ הֲרֵי
מְשֻׁותֶּפֶת,
אֶלָּא בַּהִיסּוּס הַדַּק שֶׁל אוֹתָהּ נְבִיעָה קַלָּה,
בְּאוֹר שֶׁכִּמְעַט מְצַיֵּר אוֹתָךְ.
עֵירֻומֵּךְ לֹא הָיָה גּוּף, אֶלָּא אֱמֶת צְרוּפָה,
הַצֹּרֶךְ שֶׁלָּךְ לִפְשֹׁט אֶת הַבֶּגֶד מִן הָעוֹלָם.

הַכֶּתֶר וְהַחֶדֶר

לָבַשְׁתְּ אֶת הַשְּׁקִיעָה הַסְּגֻלָּה, הִיא נִצְמְדָה
אֵלַיִךְ,
רְקוּמָה סְבִיב שְעָרֵךְ כְּמוֹ כֶּתֶר נִיצוֹצוֹת, כֶּתֶר
שֶׁנִּשְׁכַּח עַל סַף עֶרֶב פָּרוּעַ.
עָבַרְתִּי אִתָּךְ בְּאוֹר צָהֹב, חַם, שֶׁל חֲדַר שֵׁנָה
שֶׁאֵינוֹ שֶׁלִּי, הַכֹּול הָיָה טָעוּן בְּחֻמּוֹ הַלַּח
שֶׁל קַיִץ שֶׁאֵינוֹ נִגְמָר.
הַלַּיְלָה נָבַח מֵרָחוֹק, כְּמוֹ כֶּלֶב הַשּׁוֹמֵר עַל סוֹד
בַּזֶּלֶת, סוֹד שֶׁאֲנִי וְאַתְּ חֲתוּמִים עָלָיו.
יָכֹולְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת הָאֲדָמָה שׁוֹתָה, דְּלִיפַת
בֶּרֶז אִיטִּית,
לְגִימָה אַחַר לְגִימָה מִן הַזְּמַן, מִן הַבְּרִית.
הַבַּיִת שֶׁלָּךְ רַךְ וְנָמוֹג, סָפוּג בַּחִבָּה
הַטְּהוֹרָה,
כְּאִלּוּ עוֹד רֶגַע יְאַבֵּד אֶת צוּרָתוֹ הַחָמְרִית
וְיִזְכֹּור רַק אֶת הָרֵיחַ שֶׁלּוֹ.

הַזִּקּוּק וְהַבְּרִיחָה

לְפֶתַע אוֹר נִדְלַק, דֶּלֶת נִפְתַּחַת. חָתוּל, שָׁלִיחַ
קָטָן שֶׁל בֶּהָלָה,
חֹשֶׁךְ הַבּוֹרֵחַ מִזֶּרֶם הָאוֹר, נִסְחָף בַּמִּדְרוֹן אֶל
הַחָצֵר. חוּשַׁי מִתְחַדְּדִים, הַזִּקּוּק עוֹלֶה בִּי.
אֲנִי מֵרִיחַ יַסְמִין עַרְבִי נִישָא חֲלוּשׁוֹת בָּאֲוִויר,
רֵיחַ שֶׁל סוֹד כָּמוּע. מַחְרוֹזֶת שֶׁל אוֹרוֹת,
שֶׁל בּוּלִים מְצֻיָּרִים, בּוֹקַעַת מִן הַדִּמְדּוּמִים.
אַתְּ סוֹבֶבֶת אֶת הַבַּיִת,
וְטוֹבֶלֶת אָט בְּתוֹכוֹ, כְּאִלּוּ אַתְּ אֲגַם הַזּוֹכֵר
אֶת שְׁמֵךְ.

הַדְּרוֹר וְהַנֶּעֱלָם

אֲנִי שׁוֹמֵעַ צְלִילִים מֻכָּרִים, הַשּׁוֹפָר שֶׁל
הַדְּרוֹר הָעֶלְיוֹן.
רוֹאֶה אוֹתָךְ רוֹקֶדֶת בְּצֵל עֵץ צַפְצָפָה שָׁחֹר,
תְּנוּעָה בְּלֹא מָקוֹר, מַעֲשֵה אָמָּנוּת חָפְשִׁי,
שִמְחָה בְּלֹא עֵדִים, הָאֱמֶת שֶׁלָּךְ. וַאֲנִי צוֹפֶה
בָּךְ כְּשֶׁאַתְּ נֶעֱלֶמֶת,
הֵיאַךְ נֶעֱלֶמֶת? אַתְּ הֲרֵי בָּאָה, תָּמִיד, כְּמוֹ
חֲלוֹם הַמְּסָרֵב לְהִתְעוֹרֵר מִמֶּנִּי, או
שֶׁמָּא אֲנִי הוּא הַחֲלוֹם שֶׁהִמְצֵאת? הַאִם אַתְּ
קַיֶּמֶת? הַאִם הַצַּפְצָפָה אֲמִיתִּית? בִּכְאֵב חִבָּה.

כָּמוּע- הוא מושג מומצא המלחים את הנסתר והעמוק (כמוס ועמוק).