האמרה המצוטטת בכותרת היא של חז"ל והכוונה היא, שלמרות הכאוס
שנחווה ביקום שלנו, הכוחות שמעל (מה שתמיר "רפיק" קמחי נהג
לכנות "כל היש") מכוונים הכול בהרמוניה מוחלטת, בצורה כזו שמי
שמעורר בנו פחד או סלידה, כמעט תמיד זה בגלל שהוא מזכיר לנו
משהו בעצמנו.
נלך למקרה ממש קשה: אצלי בדיור גר מישהו שטוען שהוא בריא
ונורמטיבי (והוא ממש לא!!!) ויש לו בעיה עם אוטיזם ופיגור.
לכאורה אני שונה ממנו, כי למדתי להיות גאה באחי ז"ל, שסבל
מפיגור, ואני גאה בחבריי לספקטרום האוטיסטי, אבל פעם נהגתי ממש
ללעוג לאחי ולהתבייש בו. מי יודע? אולי בתת מודע, שמץ מהרגש
"ההוא" נותר בי.
בדיור גם גר מישהו שחוזר על מילים ומשפטים שהוא אומר וזה מפריע
לי, כי - נכון, מדי פעם גם אני חזרתי!!!
אני מכיר גם מישהו שמתנגד להפגנות של להט"בים וזה מפריע לי, כי
- לפני שהבנתי שאני לא לגמרי סטרייט, נהגתי להשמיע המון בדיחות
הומופוביות. גם היום לא לגמרי נגמלתי מזה, אבל המינון ירד.
אז תאמינו לחז"ל, תסתכלו במראה - ושם תמצאו מי הכי מפריע
לכם... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.