שתים עשרה שנה חלפו
או אולי יש לומר שתים עשרה שנים?
אבל תראה,
כבר אין לי דוד כמוך שאוהב כל-כך
את השפה הדבורה, הכתובה
היודעת להתכתב עם עצמה דרכך
האמן לי שהיית חסר ועדיין הינך -
כבר החמצת כל-כך הרבה
אולי תשוב כבר?
המציתים שלך עדיין קיימים
אולי צריך רק לחדש אותם
איך אוכל לדעת מהי דעתי על דברים שקורים
וקורה שקורים דברים, אתה יודע
העולם איכשהו ממשיך להסתובב
ללא שיחה איתך ישנם דברים שפשוט לא מתבהרים לי
אתה שאמרת לי שאתה מתייחס אליי כאל מבוגר
כשעוד הייתי נער
הצלחת איכשהו לטעת בי תחושה
שאני ראוי לכך
אני אזמין לנו שולחן בפינת המעשנים
ואל תדאג, אני אשא את מה שכרוך בכך
רק הבט בי שוב דרך עיניך המשועשעות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.